כי בתוכך שוכן אוצר. פוטנציאל רוחני עמוק, טהור, מלא אור, שמחכה שתתן לו מקום לנשום. הוא לא בחוץ – הוא בפנים. חבוי, אך קיים.
וכמו שחר שמאיר בהדרגה את האופק, כך גם אתה יכול להתחיל להרגיש אותו.
אבל איפה הוא נמצא? ואיך הוא מתגלה?
איפה הפוטנציאל הזה שוכן?
הפוטנציאל הרוחני שלך גר במרחב של ה"על-מודע" – אותו רובד עמוק בנפש שבו שוכנת האמת הפנימית שלך, הזהות האמיתית, הנקייה והאותנטית שלך.
הוא לא תמיד זמין מיידית, אבל הוא תמיד שם. ממתין ברוך וסבלנות לרגע שבו תבחר לעצור, להקשיב, להאמין.
וכאשר אתה מתקרב אליו – אתה מתחיל לזהות:
- תחושת ביטחון עמוקה שמשהו מיטיב מנהל את חייך
- רצון אמיתי להיטיב, להעניק, לאהוב
- היכולת לראות ולהעריך את היופי שבעולם ולפעול ממנו
- הזדהות עם אחרים ממקום של חיבור ולא של שיפוט
ככל שאתה מתחיל לגעת באוצר הזה – החיים מתבהרים. נפתחים. כאילו מישהו שם אותך על מסלול חיים חדש, מסלול שמרגיש… נכון.
למה הוא שמור כל כך?
כי בדיוק כמו מציאת אוצר יקר – הוא דורש מאמץ, רגישות, אומץ.
הדרך אליו מלמדת אותך להעריך אותו ומחזקת את יכולתך להכיל אותו.
והמסע אליו – הוא שמכין אותך להפוך להיות האדם שאתה באמת.
ככל שאתה גדל פנימית ומתחבר למקורות של אמת בתוכך – אתה מקבל גישה לחכמה הרוחנית שלך.
ומכאן, כל בעיה מקבלת זווית אחרת.
כל קושי – הופך להיות שער.
וכל רגע – מקבל משמעות.
סיכום ביניים:
יש בך פוטנציאל רוחני, חי ונושם, שמבקש להתגלות.
והחיים – לא במקרה – דוחפים אותך אליו. הם לא נגדך. הם פועלים בשבילך.
חיים במעגל סגור
כשאנחנו לא מחוברים למהות הרוחנית שבנו – אנחנו חיים במעגל "סגור" –
חושבים רק דרך דפוסים שטחיים שמונעים מאיתנו לפרוץ אל מרחב אפשרויות אינסופי.
אבל כשאנחנו מתחברים ללב – משהו אחר קורה.
פתאום יש השראה. פתאום רעיונות זורמים. פתאום מרגישים… בבית.
בתוך עצמנו.
אנחנו כבר לא מופעלים רק ע"י הישרדות ודאגה.
אנחנו מקבלים אור, בהירות, משמעות.
יש הבדל מהותי בין חיים שמונעים מהישרדות – לבין חיים שמונעים מהשראה.
וההבדל הזה… הוא הבדל של חיים שלמים.
אמונה – הקו שמחבר את הכל
וכאן מגיעה האמונה. לא אמונה במשהו חיצוני, אלא אמונה ככוח פנימי.
האמונה עושה חיבור ישיר בין הלב השואף לחיי משמעות והשראה ובין ה"על-מודע" הפנימי שמחבר אותנו לשורש הוויתינו.
היא עוקפת את "הרעש" של השכל ההישרדותי.
ומביאה אותך למקום של נשימה, של שקט, של ודאות שבלב.
היא מחזירה את השכל לתפקידו המקורי – לשרת את הנשמה.
ולא להחליף אותה.
האמונה מאפשרת לנו להפעיל "עיניים פנימיות" שבעזרתן אנו מסוגלים לראות ולחוש את הטוב שבמציאות.
היא מפגישה אותנו עם חיים שיש בהם עומק, אהבה, אלוהות, חיבור.
כדי להעצים את הקול הזה בתוכך,
עליך להחזיר לעצמך את היכולת – להאמין!
להאמין במה?!
בזה שאני נשמה שנמצאת במסע רוחני, שאני לא יודע בדיוק מהו ומה באתי ללמוד, להשיג ולפתח, אבל מה שכן – אילו לא דברים חומריים כלל, אלא כלים שהנשמה שלי מפתחת עבור המשך המסע שלה. והמציאות והחיים – הם קשים, כי הם מנותקים בהרגשה ובהבנה מהמסע הזה, והרי אנחנו כל כך אוהבים בהירות והבנה. אבל ככה זה צריך להיות, והם (החיים בעולם הזה) למעשה מסודרים בצורה המושלמת כדי לתמוך בתהליך שאני צריך לעבור. כל הנשמות שסביבי ושאני פוגש בדרך גם הן נמצאות כדי לעזור לי במסע, וגם אני להן. וגם כשזה קשה ובלתי נסבל – זה גם הכרחי למסע שלי. אני לא תלוי באף אחד ואף אחד לא תלוי בי כי כל אחד עובר את המסע האישי שלו בצורה המושלמת, אנחנו יכולים רק לסייע. ואת כל זה אני יכול להחיות – רק באמונה! כך אני מאיר את החושך (את חוסר ההבנה, הידיעה וההרגשה), בכח האמונה. וזה ממש מורגש בתוכי כשמחה ובטחון שזה אכן כך.
מעיין הנשמה
ככל שתתחבר לפנימיות שלך – תרגיש שהבעיות שלך כבר לא נלחמות בך.
הן משרתות אותך. הן עוזרות לך לגדול, ללטש, לפתוח את הלב.
הן מזמינות אותך להביט על החיים ממקום פנימי יותר, להתחבר אל מעיין הנשמה, לגלות את עצמך ואת היכולת שלך להשקות בטובך את העולם.
כי בלב הפוטנציאל שלך – יש לך יכולת מופלאה להעניק.
ואהבת..
כדי להתקרב אל המקום הזה עוד יותר, עלינו להתחיל לשנות בעדינות את המבט שלנו כלפי הזולת – להשתדל לראות כל אחד באור חיובי ולהשתדל עד כמה שניתן, להיות כלפיו בחמלה ואהבה, משום שאנו באמת במסע משותף ובאופן זמני הרגשת החיבור והאחד שלנו נעלמה, וגם כי זה מעורר בנו את כל האמונה ומחבר אותנו למקום טוב יותר בתוכינו.
איך עושים את כל זה? מתחילים מלשמוע, להיפתח, להסכים להכניס את הרעיון הזה ללב – גם אם הוא מאתגר את הדפוסים הישנים ומעורר התנגדות. זה בסדר.
אבל ככל שניתן מקום לאמת הזאת להדהד בתוכנו – היא תתחיל לעשות את שלה.
אז הקשב. היפתח. ותן לאמונה שבך להוביל אותך צעד נוסף הביתה.
אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת הווצאפ הזאת שם אני מעלה מידי פעם תכנים בכיוון זה.
