זמן קריאה משוער: 5 דק'
מאמר זה אמנם קצר אך הוא משנה תודעה ומהווה חלק מגישתי בטיפול הזוגי. קריאה מהנה.
זוגיות – אתגר או הזדמנות?
הזוגיות כיום הולכת ומתבררת כעניין מורכב. קשה יותר מבעבר להיכנס למערכת יחסים מחייבת וארוכת טווח, לשמור על הרמוניה עם בן או בת הזוג, ובוודאי למצוא אהבה "אמיתית" – שמעטים זוכים לה באמת.
המשבר שאנו חווים בתחום הזה אינו מקרי. הוא מהווה קריאה עמוקה לבחון מחדש את מושג הזוגיות. זו הזדמנות לשאול שאלות מהותיות, ולהתחקות אחר עקרונות שיכולים להוביל לקשרים מספקים, מחוברים ואמיתיים – כאלו שהנפש שלנו כמהה אליהם.
הדברים שאני משתף כאן נשענים הן על ניסיוני האישי בזוגיות, הן על עבודתי הטיפולית והן על עקרונות רוחניים שמעניקים פרספקטיבה רחבה יותר על חיינו – על הקשיים, הסיבות והתכלית.
מהי תכלית הקשר?
הדבר הראשון שעלינו לשאול את עצמנו הוא: לשם מה אנחנו רוצים זוגיות?
ברור לנו כיום כי הסיבות המסורתיות – להקים משפחה, לקבל אהבה, ביטחון, הנאה – כבר לא מספיקות כדי להחזיק קשר לאורך זמן. לא אחת, אנשים נכנסים למערכת יחסים בלי להבין לעומק למה.
מדוע חשוב כל כך להגדיר מטרה? כי בלי יעד, הדרך הופכת למבולבלת, ואנחנו נוטים לסטות ממנה או לוותר כשהקשיים מגיעים. זה בדיוק כמו תכנון בניין – כדי שיקום ויעמוד, חייבים להגדיר מראש את ייעודו, מיקומו, קהלו, אופן בנייתו ועוד.
אהבה כמטרת-העל
אז איזו מטרה כן תחזיק לאורך זמן?
התשובה היא: אהבה.
אהבה אינה מותרות אלא צורך נפשי מהותי. אם נגדיר את הקשר הזוגי כדרך לגלות ולממש אהבה – אנחנו כבר על נתיב נכון. כאשר אהבה היא המצפן, גם בזמנים קשים יש לנו למה לשוב – היא הופכת למגדלור שמכוון אותנו קדימה.
כמו בכל יעד משמעותי בחיים – גם כאן הדרך תהיה רצופה אתגרים, אכזבות ומשברים. אבל אם מתמידים באמונה, מגיעים.
הבחירה היומיומית לאהוב
הזוגיות היא במה למימוש הפוטנציאל הטמון בכל אחד מאיתנו לגלות אהבה. אבל זו בחירה, לא חובה ולא גזירת גורל. לאהוב מישהו – או לרצות לאהוב – זו החלטה שצריך לבחור בה שוב ושוב, בכל יום.
הסיבה: אנחנו לא אותו אדם. לעיתים, אנחנו אפילו הפכים. וזהו בדיוק מקור הקושי. ככל שנשהה יותר זמן יחד, כך ייחשפו פערים עמוקים – אך שם טמון גם שיא הפוטנציאל.
אהבה שאינה תלויה בדבר
כשאנו באמת משקיעים באדם שמולנו, נגלה שאהבה אמיתית אינה תלויה ביופי, תכונות או תועלות. האהבה עצמה גורמת לנו לראות את האדם באור אחר – עמוק, אותנטי, שלם.
האהבה הזו קיימת בתוכנו כפוטנציאל. היא לא "מותנית" – אלא מתגלה מתוך תהליך של עבודה, השקעה, וסבלנות, ואינה תלויה באף אחד. רק בי.
למה דווקא אדם אחד?
אם ניתן לגלות אהבה בתוכי כלפי כל אחד באופן בלתי תלוי – אז למה לבחור לעשות זאת עם אדם אחד?
כאן מגיע ההסבר של הארוויל הנדריקס, פסיכולוג שמתמחה בזוגיות בספרו 'לבסוף מוצאים אהבה': אנו נמשכים באופן לא מודע לבני זוג שיכולים להציף בנו את אותם פצעים ישנים מהילדות. זה כואב, אך גם מהווה הזדמנות נדירה לריפוי עמוק. רק אם נבין זאת – נוכל להפוך את המשבר לנס.
הקשר עם אדם אחד, שאותו אנו בוחרים באופן לא מודע כ"המשלים" שלנו, מאפשר לנו לגלות רבדים עמוקים בנפש – במיוחד את המקומות שבהם נפערו פצעים או חסכים. דרך הקשר הזה ניתנת לנו ההזדמנות לרפא, להתמיר, ולגלות אהבה עמוקה ומשמעותית הרבה יותר. ככל שהתהום שנפערה עמוקה יותר – כך יכולים לזרום אליה יותר מים. או במילים אחרות: "על כל פשעים תכסה אהבה".
דווקא הבחירה לדבוק באדם אחד – זה שעוזר לחשוף בנו את כל הסדקים והשברים, ושאיתו אנחנו חותרים יחד אל פסגת החיים – היא זו שמעצימה את פוטנציאל הריפוי, ההתפתחות וההגשמה. בכך נפתחת הדרך להכרה אמיצה בנבכי הנפש ובכל אשר מסתתר בה.
כשאין לנו שותף אחד כלפיו התחייבנו בברית – הקשרים נוטים להישאר שטחיים, מלאים בהימנעות.
מהי ברית הנישואין?
ברית היא הבנה מראש שאנחנו עומדים לצעוד יחד בדרך לא פשוטה – ודווקא מתוך כך אנחנו מתחייבים. ברית נועדה להחזיק אותנו בחיים של שיתוף, גם כשיהיה קשה. היא לא הבטחה לכך שיהיה קל – אלא התחייבות להמשיך יחד למרות הכול.
50% אחריות – תמיד
כדי שזוגיות תצליח, חשוב להבין שכל קושי שמופיע הוא הזדמנות – מראה שמצביעה בדיוק על מה שדורש תיקון והשלמה מצידי. כשאני מאשים את בן הזוג, אני מסיר אחריות מעצמי, ובעצם מחמיץ הזדמנות להתפתח – גם עבורי, גם עבורו, וגם עבור הקשר.
זה לא קל, במיוחד כשאנחנו בסערת רגשות או לא במיטבנו, אבל חשוב לזכור: באנו לכאן כדי לעבוד, להתפתח, לאהוב ולהיות נאהבים. וזה מתחיל דווקא בזוגיות – שם מתרחשת אחת העבודות העמוקות והמשמעותיות ביותר.
לכן, בכל סיטואציה תמיד יש לי 50% אחריות. אם יש קושי, זה אומר שיש בי חלק שדורש התבוננות – מה חסר לי? במה אני מאשים? ואיך זה משקף דווקא את מה שאני לא נותן?
למשל: אם אני מרגיש שבת הזוג לא מעריכה אותי ומאשימה אותי, ייתכן שאני זה שלא מעניק לה הערכה – ומשליך עליה את מה שאני עצמי לא נותן.
כשכל אחד מתרכז ב 50% שלו הרוחות נרגעות, מפסיקים להאשים ולפצוע ומתחילים לבנות משהו טוב. שינוי יכול לבוא תמיד רק ממני, אני לא לעולם לא אוכל לתקן את השני אלא רק לשנות משהו בעצמי. וזה כל מה שנדרש ממני. זה מה שנדרש מכל אחד מאיתנו. וזה משנה מציאות.
האחד
ככל שאנחנו מתרגלים לראות את הזוגיות דרך עיניים של השלמה הדדית, אנחנו מגלים פלא: אנחנו באמת משלימים זה את זו – ברמה עמוקה, הרמונית ומדויקת.
ההשלמה הזו מתבטאת קודם כל ביכולת לגלות אהבה ולבטא אותה – אחד כלפי השני, ודרכנו גם כלפי הילדים, המשפחה וכל מי שמקיף אותנו.
גם הכישרונות, היכולות והחוזקות שקיבלנו – מהטבע, מהחינוך, מהחיים – מתחילים להשתלב יחד כמו פאזל אחד שלם. למשל: אני אדם רוחני, בת הזוג שלי ארצית – מה שפעם נראה כניגוד, מתגלה כתפקוד שלם כשאנחנו בוחרים לראות את עצמנו כאחד.
ומנגד – כשאנחנו שוכחים את זה, מתרחקים או פועלים כיחידים מנותקים – דברים מתחילים להתפרק ולהשתבש.
לסיכום: להתבגר אל האהבה
הגיע הזמן שנתבגר בתפיסתנו את הזוגיות. זהו נתיב רציני, מאתגר אך מלא שכר. הוא דורש אחריות, בחירה מודעת ופתיחות לריפוי ולהתפתחות.
האהבה היא היעד – והיא גם הדרך. אם תבחרו ללכת בה יחד – יש לכם סיכוי לגלות את פסגת חוויית החיים.
אני מלווה זוגות בתהליך הזה, מתוך אמונה עמוקה באפשרות להבנה, ריפוי, קרבה וסיפוק עמוק בזוגיות.
לקביעת פגישה לחצו כאן
