המציאות מושלמת תמיד.
אבל! על האדם להשתלם בעצמו כדי לגלות זאת.
זאת אומרת להשלים את החסר, כמו בפאזל. ומה חסר בפאזל של המציאות? אני.
כדי להתחיל להשתלם, ראשית אני צריך להתחבר לרצון שבי לגלות שזה אכן כך. לעורר אותו, לחיות אותו, להזין אותו.
שנית, במה משתלם האדם? במה הוא משלים את עצמו כדי לגלות שאכן הכל מושלם? האדם צריך להשלים את עצמו במקום שבו הוא חסר.
הנשמה שלנו מגיעה ממקום שכולו טוב (ומעידים על כך מיליוני אנשים שחוו חוויית סף מוות. ראו ערך 'הילה ברוך'), זאת אומרת ממקום שיש בו אהבה אינסופית, חמלה, רחמים, הבנה, חוסר שיפוטיות וכו'.
ועכשיו אנחנו מנותקים מזה.
עלינו קודם כל להאמין שמשם מקורנו, וכשאני אומר להאמין זה אומר לעורר את המקום הזה שעדיין נמצא בתוכנו, תמיד.
ואז לרצות ולנסות להשלים את החסר – מה שהיה שם במקום שממנו באנו – להוציא מאיתנו את התכונות האלה שחסרות בנו ובמציאות שלנו. בכך אנחנו משלימים את המציאות החסרה שאנו חווים למציאות השלמה האמיתית שקיימת בנצחיות. ומגלים שזה אכן כך.
"במקום שאין איש, היה איש"
