מה אפשר ללמוד מפרחים על הקשר שלנו עם הבורא? המון!
ידוע שהצבעים שאנחנו רואים בפרחים הם אפקט הנוצר מהמפגש בין אור השמש לפרח. (בסוף תמצאו קטע קצר על כך מויקיפדיה).
בחכמת הקבלה קוראים לזה 'אור חוזר'. הפרח פותח את עצמו ומרהיב בצבעיו ויופיו ומודה ושמח על המפגש עם קרני השמש.
כך הוא מודה לו והם נמצאים בגילוי האהבה המשותפת שלהם. אחד מזין ונותן חיים ואחד מקבל בהודיה. שניהם נהנים מהנתינה וכך הם נעשים אחד.
במקרה שלנו זה אותו עקרון אבל מעט שונה.
לכל אדם יש ניצוץ אלוקי ייחודי שמשתוקק להיות 'אור חוזר' ייחודי. במידה שאנו רוצים להיות בזיווג עם האור, לשמוח איתו, להודות לו, להקרין לו את התודה שלנו, ולמעשה – את עצם קיומנו, ולאהוב, את הכל, במידה הזאת הוא מתגלה ומתגלה האהבה שאנחנו חלק ממנה. ממנו. ואז אנחנו יכולים לזרוח עוד יותר עד למידה אינסופית, כמוהו. ולהבין.. הכל.
——
מויקיפדיה:
תחושת הצבע הנתפסת של עצם איננה תכונה של העצם לבדו. הצבע הנתפס על ידי המוח נקבע על ידי כמות ההארה שמגיעה אל העין בכל אורך גל בתחום הנראה. כמות הארה זו נקבעת על ידי מכפלה של שני גורמים: ספקטרום הפליטה של מקור האור ועקומת ההחזרה הספקטרלית של העצם. כאשר אור ממקור כלשהו פוגע בעצם, חלק מהקרינה האלקטרומגנטית נבלעת בעצם וחלקה מוחזרת ממנו. הבדלים פיזיקליים בין עצמים יכולים לגרום להם להחזרה שונה באורכי גל שונים, והבדלים אלה גורמים לנו לתחושת צבע שונה. מצד שני, ישנם עצמים בעלי החזרה שונה באורכי גל שונים שתחת תאורה מסוימת יוצרים תחושת צבע זהה, אף על פי שתחת תאורות אחרות צבעם ייראה שונה. תופעה זו נקראת מטמריזם.
